מבוא
1. לפניי תביעה כספית על סך 118,500 ש"ח, שהגישה התובעת כנגד הנתבע לתשלום שוויה של עבודת דפוס שביצעה עבורו. הנתבע מתגונן בטענה כי נמצאו פגמים רבים בעבודה ואף הגיש תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לו, לפי הטענה, בשל אי עמידה של התובעת בלוחות זמנים שנקבעו לגמר ביצוע עבודת הדפוס שהוזמנה.
טענות הצדדים והשתלשלות ההליכים
2. בחודש יוני לשנת 2005 התקשר הנתבע עם התובעת לצורך הוצאה לאור של סידור הרש"ש בעריכתו (להלן: "
הסידור" או "
הספר"). הסידור נערך בשני כרכים נפרדים: "שחרית ומוסף שבת" ו"מנחה וערבית שבת". העבודה שהוזמנה מהתובעת כללה הדפסה וכריכה של 1,000 עותקים משני הכרכים של סידור הרש"ש בעלות כוללת של 104,400 ש"ח. כמקדמה שילם הנתבע לתובעת סכום של 15,000 ש"ח בתחילת ביצוע ההזמנה.
הצדדים חלוקים בשאלה מה היה המועד הסופי שהוסכם בין הצדדים להשלמת הדפסת הספרים - עד יום 30.8.05, לפי טענת התובעת, או עד יום 21.8.05 - לשיטת הנתבע.
אין מחלוקת על כך שהדפסת הספרים בפועל הסתיימה ביום 29.8.05.
3. ביום 28.9.05 טס הנתבע לארה"ב לאירוע שתוכנן מראש לשם קידום מכירות הספרים, גיוס תרומות והתקשרות עם מפיץ הספרים בחו"ל. לאירוע זה הביא עמו הנתבע שלושים כרכים של סידור הרש"ש שהדפיסה לו התובעת לצורך הצגתו באירוע לגורמים שאמורים היו לסייע לו בקידום מכירותיו בחו"ל. לטענת הנתבע, במועד שהותו בארה"ב גילה פגמים רבים בספרים שלקח עמו אשר כללו קימוטים, הבדלי גוונים, דפוס מטושטש, כתמים ופגם בכריכה. בשל הפגמים הנטענים, שלטענת הנתבע פסלו את הספרים למכירתם בחו"ל, בוטל האירוע ועמו ההתקשרות עם המפיץ בחו"ל, והנתבע חזר לארץ כלעומת שבא.
4. עם חזרתו לארץ פנה הנתבע לתובעת במכתב מיום 19.9.05 והודיע לה על הפגמים שנמצאו בספרים ובו דרש מהתובעת לאפשר לו למיין את יתר הספרים שנותרו ברשות התובעת ולשלם לה רק עבור הספרים שיימצאו תקינים וללא פגמים. בתגובה לכך דרשה התובעת מהנתבע במכתב בא-כוחה מיום 22.9.05 שישלם לה את יתרת חובו עבור הספרים כתנאי לשחרורם, ולכל היותר הציעה לפצות את הנתבע בגין כל ספר שלא יימכר על-ידו בשל הפגמים שיימצאו בספרים. לאחר שהנתבע המשיך לעמוד על דרישתו לבדוק את הספרים במכתב בא-כוחו מיום 29.9.05, הציעה התובעת לנתבע במכתב בא-כוחה מיום 6.10.05 למנות איש מקצוע בענף הדפוס כבורר בין הצדדים. לאחר שגם הצעה זו של התובעת נדחתה על ידי ב"כ הנתבע במכתב מיום 17.10.05, הודיעה התובעת לנתבע ביום 27.10.05 כי ביצעה בדיקה יזומה של למעלה מ-40 עותקי הכרך "מנחה ומעריב", ומתוכם מצאה ליקויים של כתמים והדפסה מטושטשת במספר קטן של עותקים של הספר. על אף שפגמים אלה הוכרו על ידי התובעת כפגמים בהדפסה, המשיכה התובעת לעמוד בסירובה לאפשר לנתבע לערוך בדיקה עצמאית של כל הספרים שהדפיסה עבורו. בתגובה לכך הודיע הנתבע לתובעת באמצעות בא-כוחו במכתב מיום 31.10.05 על ביטול ההסכם עם התובעת. כחודש לאחר מכן הוגשה התביעה שלפנינו, שהועמדה על סכום של 118,500 ש"ח, המגלם, לטענת התובעת, את השווי הסופי של העבודה שבוצעה על-ידה בהתאם לרישום בחשבונית מס שהוציאה התובעת לנתבע בגין ביצוע העבודה בפועל.
5. להגנתו טוען הנתבע כי הליקויים שמצא בספרים בעת שהותו בארה"ב הם פגמים בהדפסה, העולים כדי הפרת התחייבותה של התובעת להדפיס לתובע ספרים באיכות טובה וללא פגמים. עוד טוען הנתבע כי לא הסכים להצעת התובעת לקבל ספרים פגומים, מאחר שמכירה של ספרים פגומים ללקוחותיו הייתה גורמת לפגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שצבר במשך שנים. לטענתו של הנתבע, סירובה של התובעת לאפשר לו למיין את הספרים בנסיבות העניין גובלת בחוסר תום לב. הנתבע טוען כי הציע לתובעת לשווק את הספרים הפגומים למוסדות ולשלם לתובעת רק עבור ספרים שיצליח למכור לישיבות ולספריות, אך משסירבה התובעת להצעתו, נאלץ הנתבע לבטל את ההסכם עם התובעת ולהדפיס את הספרים מחדש בבית דפוס העיר העתיקה בע"מ (להלן: "
בית הדפוס השני"). לטענת הנתבע, משהפרה התובעת את החוזה עמו, זכאי התובע להשבת הסכומים ששילם לתובעת ע"ס 15,000 ש"ח וכן לפיצויים בגין הנזקים שגרמה לו התובעת עקב הפרת התחייבותה להדפיס ספרים באיכות שהוזמנה במועד שהתחייבה לנתבע. בשל כל אלה, הגיש הנתבע תביעה שכנגד נגד התובעת, שהועמדה על ידו על סכום של 115,000 ש"ח.
6. בכתב הגנה שכנגד טוענת התובעת (הנתבעת שכנגד שם) להגנתה כי לא פיגרה בלוח הזמנים שהוסכם לביצוע העבודה, וככל שאירע איחור קל מהמועד שהוסכם היה זה בגין עיכוב מצד הנתבע (התובע שכנגד שם) להעביר לתובעת אישורי העתקי שמש והגלופות, שבלעדיהם לא יכלה התובעת להתחיל בעבודה. באשר לדרישת הנתבע למיין את הספרים ללא ביצוע התשלום בגינם, טוענת התובעת להגנתה כי אין זו דרישה סבירה, משהיה בכך לפסול ספרים רבים "בהתאם לגחמותיו הפרטיות" של הנתבע, וללא כל שיקול מקצועי. לטענת התובעת, הנתבע הוא זה שסירב להצעת התובעת למנות מגשר נייטרלי ללא כל הצדקה והמשיך לעמוד על דרישתו למיין את הספרים באופן עצמאי, למרות שדרישה זו אינה מקובלת בענף הדפוס. התובעת מכחישה כי הפרה את החוזה עם התובע הפרה יסודית, המזכה את הנתבע בביטול החוזה. לטענתה, הפגמים הקשורים בקימוטים בין הדפים שנמצאו בספרים שלקח עמו הנתבע לחו"ל, היו פגמים מינוריים שאינם נחשבים לפגם, בעוד פגמי כתמים והדפסה מטושטשת נמצאו באחוז נמוך ביותר של הספרים בבדיקה המדגמית שערכה התובעת, אשר בגינם הסכימה התובעת לפצות את הנתבע לפי המחיר שיוסכם בין הצדדים. לטענת התובעת, הנתבע לא היה מעוניין בספרים שהזמין אצל התובעת לא בגלל הפגמים שגילה בהם אלא בגלל השינויים והתיקונים שביקש להוסיף לספרים עקב ביקורות שקיבל בארה"ב, ואשר מצאו את מקומם בספרים שהדפיס בבית דפוס אחר אחרי שביטל את ההסכם עם התובעת. לבסוף, טוענת התובעת כי התובע יכול היה להקטין את נזקיו הנטענים אילו היה מסכים לקבל מהתובעת את הספרים שאינם פגומים, אשר, לטענתה, מהווים חלק הארי מכמות הספרים שהוזמנה מהתובעת.
7. בקדם משפט מיום 9.11.06 קבע בית המשפט, לאחר ששמע את נציגי שני הצדדים, כי התנגדותה של התובעת לבדיקת הספרים על ידי הנתבע אינה מוצדקת. לאור זאת, הורה בית המשפט כי הנתבע יהיה זכאי לבצע את הבדיקה של הספרים במפעל התובעת החל מיום 28/11/06 ובמסגרתה לתעד את הפגמים שיימצאו בספרים. לאחר הבדיקה כאמור הורה בית המשפט לצדדים להודיע לבית המשפט עד ליום 31.1.07 את עמדתם ביחס להצעת בית המשפט למינוי מומחה בתחום הכריכה והדפוס למתן חוות דעת ביחס לטענות המקצועיות העולות מתוך כתבי הטענות.
8. ביום 15.1.07 הודיע ב"כ הנתבע לבית המשפט כי לאחר שהנתבע בדק 500 עותקים משני הכרכים של הסידור נודע לנתבע לראשונה כי בכל הכרכים "שחרית ומוסף שבת" של הסידור חסרה שורת טקסט אחרונה בעמוד צ' לספר. בשל פגם זה שנתגלה בספרים הודיע ב"כ הנתבע לבית המשפט כי אינו רואה טעם במינוי המומחה מטעם בית המשפט.
9. בהחלטה מיום 16.1.07 התבקש ב"כ הנתבע לחזור ולהודיע לבית המשפט על עמדת מרשו ביחס למינוי מומחה עד ליום 31.1.07, אך לא עשה כן. לעומת זאת, ב"כ התובעת הביע את הסכמתו למינוי מומחה מטעם בית המשפט בהתאם להצעתו של בית המשפט בקדם המשפט.
10. בהחלטת בית המשפט מיום 23.4.07 מונה מר אודי אוחנה מחברת אופיר תעשיות דפוס והוצאה לאור בע"מ בתור מומחה מטעם בית המשפט (להלן:
"המומחה") לבדיקת טענות הצדדים ביחס לאיכות העבודה שביצעה התובעת עבור הנתבע.
בקשת הנתבע לפסול את מינוי המומחה נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 7.8.07, וגם בקשת רשות ערעור שהגיש הנתבע על החלטתה זו לבית המשפט המחוזי בבר"ע 3335/07 נדחתה ביום 22.11.07.
11. המומחה נפגש עם נציגי הצדדים במשרדי התובעת בשני מועדים שונים לצורך בדיקת הספרים ושמיעת טענות הצדדים. ביום 30.4.08 ערך המומחה את חוות דעתו ובמסגרתה אישר את מרבית הליקויים הנטענים בספרים, ולגבי חלקם אף קבע כי הם פגמים מהותיים הפוסלים את הספרים למכירה. הפגם המהותי שצוין בחוות הדעת של המומחה הוא הפגם הנוגע לחיתוך שורת הטקסט בתחתית העמוד צ' שנמצא בכל העותקים של הכרך "שחרית ומוסף לשבת", שלפי דעתו של המומחה נגרם באשמתה של התובעת. לגבי פגם זה, קבע המומחה כי ניתן היה למנוע את הפגם הן בשלב של ההזמנה והן בשלב של ביצוע ההדפסה והכריכה של הספר. לפי ממצאיו של המומחה, התובעת יכלה למנוע את חיתוך השורה התחתונה בעמוד צ' בכרך "שחרית ומוסף שבת" אילו הייתה חותכת את הספרים לפי פורמט 168/245 שהתחייבה לו כלפי הנתבע בדף ההזמנה, בניגוד לפורמט במידה 168/240, שבו נחתכו הספרים בפועל. גם ללא קשר לגודל שבו נחתך הספר בפועל, קובע המומחה, כי ניתן היה להימנע מחיתוך השורה ומתופעת השוליים הצרים בכל הספרים, אילו התובעת הייתה מקטינה את הקבצים שמסר לה הנתבע ב-10% מהגודל שבקובץ, בניגוד להקטנה בגודל של 5% שבו הוקטן הקובץ בפועל. עוד קבע המומחה כי בספרים שהודפסו על ידי הנתבע בבית דפוס אחר הוקטנו העמודים בשיעור של 10%, ולפיכך "נמנעה הסכנה של חיתוך עמודים הקרובים לטקסט ובלאו הכי נותרו שוליים לבנים רחבים יותר". אם כי, ציין המומחה, כי הספרים שהודפסו בבית דפוס אחר שונים גם בתכנים מהמהדורה שהודפסה אצל התובעת. באשר לאפשרות לתקן את הפגם שבחיתוך השורה קבע המומחה כי פגם זה ניתן לתיקון באופן של החלפת העמוד בעלות של בין 1.5-2 שקלים לעמוד, ואם יתוקן כיאות, יהיה ראוי להפצה ולמכירה.
באשר לכרך "מנחה וערבית" קבע המומחה כי גם בו נמצאו פגמים בהדפסה הנובעים מ
"שוליים צרים למדיי, אם כי לא נצפו עמודים בהם נחתכו אותיות". בכרך זה אף נמצאו פגמים מסוג של
"מריחות צבע וחוסר דיוק בהדפסה" וכן
"תופעת קימוטים קלה". לגבי הפגמים האלה, בניגוד לפגם של חיתוך שורה, קבע המומחה כי אלה אינם פגמים מהותיים, אם כי טעונים תשלום פיצויים לנתבע
"עקב הפערים בין התוצאות המקובלות בענף לבין התוצאה המוגמרת". לגבי פגמים הקשורים בהדפסה מטושטשת, מריחות צבע וקימוטים קבע המומחה עוד בדו"ח סיכום הפגישה הראשונה שערך עם הצדדים ביום 17.12.07 כי פגמים אלה אינם ניתנים לתיקון.
12. בקדם המשפט השני שנערך ביום 15.9.08 ניתנה לנתבע רשות לתקן את כתבי טענותיו בעקבות הממצאים שנקבעו בחוות הדעת של המומחה וכן ניתנה רשות לתובעת להגיש כתבי טענות מתוקנים בתגובה לטענות החדשות שיועלו על ידי הנתבע.
13. בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד המתוקנים הוסיף הנתבע טענות חדשות סביב נושא גילוי הפגם הנוסף שבחיתוך השורה בכרך "שחרית ומוסף שבת" לאחר בדיקת הספרים בעקבות החלטת בית המשפט ובעקבות הממצאים שקבע המומחה בחוות דעתו. בכתבי הטענות המתוקנים טען הנתבע כי הספרים שהדפיסה לו התובעת שונים מהספרים שהזמין בעיקר מהסיבה שחסרה שורה בכרך "שחרית ומוסף שבת", ובשל יתר הפגמים שגילה הנתבע עוד קודם לכן בכרכים שנמסרו לו ערב יציאתו לחו"ל, טוען הנתבע כי סט הספרים כולו פסול למכירה. עוד טוען הנתבע כי בזמן אמת לא קיבל כל הצעה מצד התובעת להדפיס את הספרים מחדש או להוריד את מחיר הספרים, והצעות אלו עלו לראשונה בכתב התביעה של התובעת. לטענת הנתבע, הדפסה מחדש של העמודים הפגומים אינה מעשית, הואיל ואיכות הספרים תיפגם לטענתו עוד יותר. בכל מקרה, טוען הנתבע, כי לא ניתן כיום להורות על תיקון הפגמים בספרים, לאחר שהנתבע ביטל את ההסכם עם התובעת כדין והדפיס את הספרים בבית דפוס אחר בכדי להקטין את נזקיו שנגרמו לו על ידי התובעת.
14. בתגובה לתיקון בכתבי הטענות של הנתבע תיקנה גם התובעת את כתב הגנתה שכנגד, ובו טענה כי אין הנתבע רשאי לטעון בשלב זה של ההליך כי הפגמים שהיו קשורים לחיתוך השורה האחרונה הובילו לביטולו של ההסכם בין הצדדים, משהתובע לא ידע במועד ביטול ההסכם על אודות אותם פגמים. עוד טוענת התובעת להגנתה, כי היא הודיעה לנתבע במספר הזדמנויות כי קיימת אפשרות לתקן את הפגם באמצעות החלפת הדף הכולל את השורה החסרה באופן אשר אינו יפגום בצורתו הסופית של הספר, אך הנתבע הוא זה שסירב להצעות התובעת. לטענתה של התובעת, מי שאחראי לפגם שנתגלה בגובה השוליים בספרים הוא הנתבע, משלא דאג להעביר לתובעת "קבצים סגורים" מוכנים להדפסה בצורתם הסופית, כפי שהתחייב בחוזה עם התובעת. אמנם, לפי טענת התובעת, היא הסכימה לבקשת הנתבע להקטין את הקבצים של הנתבע לפי גודל העמוד הארוך ביותר בספר, ואולם, לטענתה, הנתבע לא בדק בקפדנות הראויה את אורך הדפים, ובחר בגודל שלא היה בו כדי להכיל את כל השורות שבעמוד צ' בכרך "שחרית ומוסף שבת". עוד טוענת התובעת, כי פגם בחיתוך שורה, שנתגלה בכל כרכי "שחרית ומוסף שבת" היה קיים באותם ספרים שהועברו לנתבע עוד בטרם השלמת הדפסת הספרים, אך בשל רשלנותו של הנתבע, לא איתר הנתבע את הפגם באותו מועד. מכל הטעמים שלעיל, טוענת התובעת להגנתה, כי ביטול החוזה על ידי הנתבע היה שלא כדין ולא פטר את הנתבע מחיובו כלפי התובעת לשלם בעד שווי העבודה שהזמין ממנה.